Total Pageviews

Sunday, November 28, 2010

Dear Mrs Spector..

מסתבר שהזוג המלכותי של הברנז'ה (רן שריג ודנה ספקטור) פשוט עשו לי את זה.

פוסט אחד כבר הקדשתי לרן שריג והיום תורה של הגברת.

אני חייבת לציין שהכתבה האחרונה של דנה ספקטור בטור שלה בעמוד האחרון במוסף 7 ימים נגעה לליבי ולא סתם נגעה. פשוט התחברתי לכל מילה ומילה שנכתבה. חשבתי וחשבתי והחלטתי לאחר לבטים לכתוב לגברת ספקטור מייל תגובה על כתבתה האחרונה.

כמה מן הדברים החכמים שנאמרו:
"אנחנו חיים בעולם כל כך מוטה יופי, כל כך שטוף סטנדרטים בלתי אפשריים למה זה נשיות מקובלת"... "הציבור כל כך מורגל ביופי קיצוני ומושלם , בנשים שתוקנו עד רובוטיות באמצעות פוטושופ, שהוא פשוט נרתע מפנים רגילות של סתם אישה כאילו היא פריק"... "...העולם הזה עושה הכל כדי לגרום לנו לקנות ולצרוך מוצרים שיאפשרו לנו לנפנף בפנים ובגוף שלנו. אבל בעצם כל מה שהוא עושה זה לגרום לנו להסתיר את פנינו וגופנו האמיתיים" (7 ימים, ידיעות אחרונות).

ועכשיו למכתב:

דנה יקירה, 
ראשית, אציג את עצמי. שמי שלומית יעקובוביץ, בת 25, סטודנטית לתקשורת.
בתור אחת שעוקבת אחר הטור שלך שבוע שבוע בשבועון 7 ימים של ידיעות אחרונות ,אני חייבת לציין שהכתבה שהתפרסמה ביום שישי האחרון כבשה אותי.
את האמת יותר נכון, התחברתי אליה ממקום של הבנה, ממקום של רגש.

אני חייבת להודות שכל חיי ניסיתי להיות מי שאני לא. כל חיי הסתכלתי על אחרות ובאיזשהו מקום ניסיתי להיות כמוהן, אם מדובר בלבוש, מראה או כל דבר שיכול היה לדמות אותי אליהן.
לאחר כמה שנים, עברתי סוג של התפכחות והבנתי שהחיים הם לא עוד יופי ו"חלון ראווה", החיים הם יותר מזה . אנשים לפי דעתי לא מעריכים יופי. יופי הוא לא בהכרח חיצוני אלא ברגע שאת נהיית שלמה עם מי שאת ומחזקת את הביטחון העצמי שלך. את מגלה יותר ויותר כמה את יפה מבפנים ואף מקרינה זאת החוצה. לכן, נאבקתי בעצמי כדי להגיע למה שאני היום. נאבקתי בכדי להיות אחת שלא נכנעת בכזאת קלות ל"מיתוס היופי" ,אחת שנלחמת על שלה בכדי לקבל את ההכרה על הבנאדם, ועל הכישרונות החבויים בו. הודות לכתבה שלך חיזקת אותי ועוד בנות רבות.

רק שתדעי, שכל מי שהעז אי פעם לצחוק עלייך בכל דרך שהיא, אני מוכנה להתערב איתך שהיום הוא מאחור. אני אנסה להסביר את עצמי בצורה ברורה יותר. יצא לך להיות בכל מפגשי המחזור למיניהם? למה אני אומרת זאת? כיוון שבכל מפגשי המחזור את מגלה שמי שהייתה מלכת הכיתה , מי שהייתה "מלכת היופי בהתגלמותה" , מתגלה היום שהיא במקום שלא את ולא אני חשבנו שהיא תהיה. כל מי ש"עשה רעש" באותה תקופה, את מגלה שהוא לא התקדם בחיים שלו יותר מידיי. ואלו השקטים, תולעי הספרים, הם אלו, תתפלאי או לא, הם אלו המנהיגים ועוד יהיו המנהיגים של המחר. המסקנה שלי שיופי אולי נותן לאנשים אלו משהו, אז זהו! שמדובר במשהו כל כך קטן ולא מהותי , לעומת זאת, אלו שנתנו את עצמם והראו את עצמם וכישרונם פתח להם דלת אל עתיד מבטיח. אני מודעת לכך שהיום הכל נגמר בפוטושופ אך חשוב לציין שהיום קיימת הרבה יותר מודעות מבעבר. אני מקווה שהסופ"ש האחרון גרם להרבה בנות לתהות מי הן ומה הן שוות, ובנוסף אני מקווה שבבוא העת העולם יתפכח ויבין שיופי זה לא ה-דבר בחיים ויש כמו שאומר הפתגם, להסתכל בתוך הקנקן ולא על צורתו החיצונית. 
לקראת סיום, אני רוצה לחזק את דברייך ואף לומר לך שכל מה שעברת רק חיזק אותך והפך אותך לאישה יותר חכמה. את אישה מעוררת הערצה מבחינתי. את חזקה, מוכשרת , אינטיליגנטית ומוצלחת. עשית כברת דרך מדהימה והגעת לתואר שזכית לו שהוא להיות לכתבת מוערכת ומוכשרת. 

אני מאחלת לך שתהיי חזקה ותמשיכי לדבוק במה שאת מאמינה בו כי זאת הדרך אל האושר. אני מאחלת לך רק טוב ובעיקר אושר.
באותה הזדמנות אני אודה לך על הכתבה ואני מקווה שהיא הזיזה משהו לכל אותן נשים שחושבות שיופי הוא הכל, אך אכן הוא פיסה כל כך קטנה בחיינו.
אני חייבת לומר לך באותה הזדמנות: אל תתייחסי למה שנאמר, כמעט כל מי שמקניט עושה זאת מקנאה. תאמיני בעצמך, ואני אישית מבטיחה לך שיהיה מעולה, את עוד תראי. :-)
בברכת שבוע נפלא ובהצלחה בהמשך,
ישר כח,
שלך, שלומית.

                                              (כל הזכויות שמורות לעין השביעית)
                                                   

מקווה שהצלחתי להזיז משהו למישהו, ואם אכן הצלחתי , עשיתי את שלי.
אוהבת,
שלומק'ה.



Thursday, November 25, 2010

Happy Birthday Old Timer!! ohhh really?!


Once upon a time,
***
many many years ago...
***
and I'm talking a very long time ago,
***
way way in the distant past,

***
so far in the past and so long ago that very few even remember,
***

something happened  that changed the world forever.
***

Even though very few remember this event  because it was so very very long ago,
***

I am here to say...

***
I have found an ancient document which proves that this event actually did happen
(My birth certificate) 
stating that i'm now ...
 25 YEARS OLD 
wow that is old!

Happy Birthday
Old Timer

אני חייבת שלציין שמצאתי את זה באחד האתרים, וממש חייכתי לעצמי. חשבתי לעצמי "מה זה אומר בעצם"? סך הכל בעוד כמה ימים מתחלף לי הגיל ל 25
ואתם שואלים האם אני מרגישה בשינוי?
אממ.. אפשר להגיד שכן.
השרירים כואבים, הראייה מתחילה לדעוך....
למען האמת, אני מסתכלת אחורה ורואה בנאדם אחר לגמריי, 
בנאדם אשר מוכן לקחת סיכונים, בנאדם אשר מסרב לגדול (תרתי משמע)  ומוכן ומזומן ללכת אל הלא נודע!


שלכם, שלומק'ה.

Wednesday, November 24, 2010

ה"מלאך" השומר שלך


בכמה סיטואציות בחיים ניתקלתם כאשר הרגשתם שיש "מלאך" ששומר עליכם?
אני יכולה לומר קבל עם ועדה שעברתי סיטואציות מהסוג הזה לא פעם ולא פעמיים. כל פעם שאני נתקלת בסיטואציה כזו , אני מרגישה שהגעתי לדרך ללא מוצא , ותמיד לא משנה מתי ואיפה, יהיה את "המלאך" שיראה לך את האור בקצה המנהרה . אני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יש את ה"מלאך" השומר עליו, אם מדובר באני העצמי, בחבר טוב, אהוב יקר לליבכם, הורים, אחים , משפחה ואפילו אם זה נשמע מוזר קצת זאת יכולה להיות חיית המחמד
אותו "מלאך" שעליו אני מדברת הוא אדם הגורם אושר לאחר, הוא יודע להכווין אותנו כאשר אנחנו סוטים מהדרך, והוא תמיד יהיה שם להחזיר אותנו לתלם.
ה"מלאך" יודע גם שקשה לנו, הוא עוזר להראות לנו שאסור לוותר, וצריך להרים את הראש גבוה גבוה ולהמשיך עם הקושי עד שנגיע לפסגה.
ה"מלאך" ייתן מעצמו ככל שניתן לתת, לא משנה מתי תתקשר אליו, הוא ייתן לך את העצה הכי קטנה ואתה תתפוס אותה כאילו הציל לך את החיים ברגע זה.
ה"מלאך" שלך יודע איך לאהוב באמת, ברגעים שאתה מרגיש כי כל עולמך חרב, או ברגעים שאתה מרגיש את הבדידות משתלטת עלייך , פתאום משומקום תקבל צלצול ממש לא צפוי , מאחורי השפורפרת יעמוד הבנאדם שרק ישאל לשלומך ואתה פתאום מוצא את עצמך משתפך לו על הכל בלי שתשים לב, ובסופו של דבר אחרי שאותו אדם לא הוציא מילה כל השיחה , תאמר לו תודה. והוא ישאל אותך על מה? והתשובה שתעלה בדעתך.. "תודה שאתה כאן, לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך"
אני חייבת לציין שבשבועות האחרונים אופפת אותי תחושה שיש לי בכל מקום בו אני נמצאת "מלאך" כזה ששומר עליי. "מלאך" שיודע שברגעי מצוקה , הוא פשוט יהיה שם. אפילו אם מדובר על הלימודים, שלא משנה כמה קשה ,תמיד יהיה את ה"מלאך" שלא ייתן לך לוותר בקלות ותמיד יראה לך את חצי הכוס המלאה וידרבן אותך להצליח. או אם מדובר על עבודה, הוא תמיד יהיה שם בשבילך ויראה כי לא רק אתה תקוע ,ואז הוא יחייך אלייך ויגיד לך כי אתם נמצאים באותה סירה ואתה לא לבד. או אם זה בבית. האמא שתמיד תהיה שם כדי להקשיב ולהרים, או החבר שלא משנה מתי ואיפה תמיד יהיה לצידך ויתמוך בך ברגעים השמחים והקשים.
לכולם יש את ה"מלאך" שלו , אז מיהו שלכם?
נ.ב: אל תנסו לחפש אותו, הוא פשוט נמצא שם.
שלכם, שלומית.

"כאשר אהבתי את עצמי באמת"

מעבר להומור מבצבצים האנושיות, הרגש, ובעיקר- אכפתיות ורגישות גבוהה של הבמאי המוכשר , צ’ארלי צ’פלין- שיר הזנה לנשמה.. תהנו! :-)




מישהו חכם פעם אמר לי, שרק שאנחנו מחוברים ל"אני" הפנימי האמיתי, אנו יכולים לחיות חיים של אושר. אם זה כרוך בלהיות חופשיים, לחוות חוויות עם עצמנו ועם החברים שיקרים לליבנו , לקבל ולאהוב את עצמנו ,לחיות בשלווה בלי דאגות מיותרות וכמובן הדבר הכי חשוב מכל- לתת לעצמנו את ההזדמנות להתפתח למקומות חדשים שאף פעם לא יצא לנו להיות שם. בסופו של דבר חשוב מאוד להיפתח לעולם, לקבל ולהעניק לו אהבה, ופתאום תרגישו בעצמכם את הזרימה בחיים שתיקח אתכם לכיוונים לא צפויים.
קיבלתי היום, מאמא שלי, שיר יפייפה שאני בטוחה שייגע בכל אחת ואחד מאיתנו . השיר נכתב על ידי צ’ארלי צ’פלין האגדי שכולנו מכירים. הוא קרא את השיר במסיבת יום הולדתו ה- 70 בשנת 1959.
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות.
היום אני יודע שיש לזה שם: "הערכה עצמית".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.
היום אני יודע שקוראים לזה "אותנטיות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי.
היום אני יודע שזה נקרא "בגרות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו לעשות את מה שאני מבקש, למרות שידעתי שזה לא הזמן או שאותו אדם עדיין לא מוכן.
אפילו כאשר האדם הזה הוא אני.
היום אני יודע שלזה קוראים "כבוד".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי, מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה.
בהתחלה לבי קרא לזה- "גישה אגואיסטית".
היום אני יודע שזה "אהבה עצמית".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
חדלתי להתייסר על הזמן החופשי, הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים, ממש נטשתי את ה"מגה" פרויקט של עתידי.
היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב, בקצב שלי, היום אני יודע שקוראים לזה "פשטות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק
וכך טעיתי הרבה פחות
היום גיליתי שלזה קוראים "צניעות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד.
עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכל.
היום אני חי כל יום ויום, ולזה קוראים "שלמות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד, אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות לבי, היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי
ולזה קוראים "לדעת לחיות".
לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי או ביני לבין האחרים.
אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.
באהבה רבה לבאים, צ’ארלי צ’אפלין
Life is a tragedy when seen in close-up, but a comedy in long-shot
אני מקווה שהשיר הזה הצליח לגעת איפשהו בכל אחת ואחד מאיתנו. אני אישית מאוד התחברתי אליו ואני מאמינה שכל יום נוצר עולם חדש. אני לוקחת על עצמי משימה שלפעמים קשה לי ליישמה והיא: "לדעת לחיות". לפעמים המחשבות הרבות עוצרות אותי מלהמשיך ופחות לשחרר..
ובנימה זו אסיים ואומר, אם למישהו יש סיפורים מעניינים, שירים שעושים טוב על הלב, חוויות אישיות מעצימות , מחשבות או דבר שהוא העולה בדעתו מוזמן לשלוח לי ואשמח לשתף.
אני כאן תמיד בשבילכם ולמענכם,
אוהבת, שלומית.

שלומק’ה גרסת המקור.. היזהרו מחיקויים!


"עכשיו אתם חייבים להבין משהו, כשאתה נכנס אל חור הארנב של האמת ומתחיל ליפול למטה, קשה מאוד לעצור. אמת אחת מובילה אל אמת שנייה, הלחץ שלא לזייף עובד כמו כוח משיכה שמושך אותך בכבדות למטה , שעה שהנפש ממריאה אל פסגות מופלאות. המשקולות נעלמות שעה שאמיתות ישנות מתנפצות אל מול עיניך, פסאדות של חיים מתרסקות תוך דקה, ואתה ממשיך לצלול בחור הארנב המזוין של האמת, יורד למטה למטה, ומגלה שבמקום הכי נמוך בנפש שלך , יש עוד מקום לחפור כמה קומות של חניון תת קרקעי" – מתוך כתבתו של רן שריג (7 לילות).
אז עכשיו באמת אפשר להגיד קולולולו.. פתחתי בלוג! אחרי לחצים שכל פעם שהיו מזכירים לי על פתיחת בלוג, הייתי מתכנסת בתוך עצמי ונותנת לי את האפשרות הקלה שאני הכי אוהבת בעולם וזוהי.. אפשרות הבריחה! אבל אין לאן לברוח. כיוון שפתיחת בלוג היא בין המשימות שנתבקשתי לעשות, אני עדיין חושבת שכתיבת בלוג היא משימה לא קלה ולכן, פעם אחת ולתמיד צריך להתמודד ופשוט לנסות.
ישבתי יום שישי בצהריים, כמו בכל יום שישי, לפי מיטב המסורת, וקראתי את העיתון בנחת עד שנתקלתי בכתבתו של רן שריג. פשוט לאחר שסיימתי לקרוא את הכתבה ירדתי לסוף דעתו, ובמקום מסויים הזדהתי איתו. בחרתי לפתוח בקטע הזה כי מבחינתי ה"אמת" היא הדבר שאיתו כל אדם מתמודד בכל שלב בחייו , וכל פעם שמתגלה אמת חדשה, ישנה התקדמות של עוד שלב בחיים.
אפשר להגיד שהחיים שלי עד כה (לא לזלזל.. עוד שבועיים וחצי..25!), היו מלאים בתובנות, תובנות או במילים אחרות אמיתות, שכל פעם שהגעתי לתובנה אחת או אחרת, הרגשתי כביכול שהמצאתי את הנורה, ופתאום אחרי כמה שנים טובות , סופסוף האור נדלק!
למי שיצא להכיר אותי בכל שלב בחייו (לטוב או לרע :) ), יודע שמאחורי הדמות הקטנה (תרתי משמע) מסתתרת דמות שלא נראית לסביבה כפי שהיא נראית באמת. ולמי שלא יצא להכיר, אני מזמינה אותו לקרוא את הפוסטים הבאים שלי ולהיסחף לסיפורים שהביאו אותי למה שאני היום.
אני מקדישה את הבלוג הזה לכל אותם אנשים כמוני וכמו רן שריג, שהנורה סופסוף נדלקה אצלם אחרי כמה שנים טובות, והגיעו לנחלה אותם חיפשו במשך זמן רב.
לקראת סיום בחרתי להקדיש לכם את השיר הפותח את הפוסט הראשון, שיר שאני מקווה יהווה השראה לכל אותם אנשים שמחפשים את האור בקצה המנהרה.
Cyndi Lauper- True Color
You with the sad eyes
don’t be discouraged
oh I realize
it’s hard to take courage
in a world full of people
you can lose sight of it all
and the darkness inside you
can make you fell so small
But I see your true colors
shining through
I see your true colors
and that’s why I love you
so don’t be afraid to let them show
your true colors
true colors are beautiful
like a rainbow
Show me a smile then
don’t be unhappy, can’t remember
when I last saw you laughing
if this world makes you crazy
and you’ve taken all you can bear
you call me up
because you know I’ll be there
And I’ll see your true colors
shining through
I see your true colors
and that’s why I love you
so don’t be afraid to let them show
your true colors
true colors are beautiful
like a rainbow
שלכם, שלומית.